Mishnah Arachin 7:1: One may not consecrate [a field of his possession] less than two years before the Jubilee, nor redeem it less than one year after the Jubilee. One does not reckon months to [the disadvantage of] the Temple fund, but the Temple fund does reckon months [to its own advantage]. If a man consecrated his field at a time when the law of the Jubilee is in force, he must give fifty shekel for [each section of field sufficient for] the sowing of a homer of barley. If the field contained ravines ten handbreadths deep or rocks ten handbreadths high, they are not included as part of the field. But if less than this, they are included. If he consecrated it two or three years before the Jubilee, he must give one sela and one pundion for each year. If he says: “I shall give for each year as it comes,” they do not listen to him, rather he must give for all the years together.

אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים. ולא גואלין לאחר היובל פחות משנה. אין מחשבין חדשים להקדש. אבל ההקדש מחשב חדשים. המקדיש את שדהו בשעת היובל. נותן בזרע חומר שעורים. חמשים שקל כסף. היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים. או סלעים גבוהים עשרה טפחים. אין נמדדים עמה. פחות מכאן נמדדים עמה. הקדישה שתים או שלש שנים לפני היובל. נותן סלע ופונדיון לשנה. אם אמר הריני נותן דבר שנה בשנה. אין שומעין לו. אלא נותן את כולו כאחד:

Mishnah Arachin 7:2: It is all the same whether the owner or anyone else [redeems the field]. What is the difference between the owner and any other man? The owner must add one fifth, whereas any other man need not add one fifth.

אחד הבעלים ואחד כל האדם. מה בין הבעלים לבין כל האדם. אלא שהבעלים נותנים חומש. וכל אדם אינו נותן חומש: