Mishnah Arachin 7:5: If one bought a field from his father, and his father died and afterwards he consecrated it, it is considered a hereditary field. If he consecrated it and afterwards his father died, then it is considered a field [acquired by] purchase - [these are] the words of Rabbi Meir; Rabbi Judah and Rabbi Shimon say: it is considered a field of possession, as it is said: “And if a field which he has, which is not his hereditary field” (Leviticus 27:22) - a field which is not capable of becoming a hereditary field, thus excluding a field which is capable of becoming a hereditary field. A field [acquired by] purchase does not go out to the priests in the year of the Jubilee, for no man can consecrate an object not belonging to him. Priests and Levites may consecrate [their fields] at any time and redeem at any time, both before and after the jubilee.

הלוקח שדה מאביו. מת אביו ואחר כך הקדישה הרי היא כשדה אחוזה. הקדישה ואחר כך מת אביו. הרי היא כשדה מקנה. דברי רבי מאיר. ורבי יהודה ורבי שמעון אומרים. כשדה אחוזה שנאמר (ויקרא כז, כב) ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו. שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה. יוצאת זו שהיא ראויה להיות שדה אחיזה. שדה מקנה אינה יוצאה לכהנים ביובל. שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. כהנים ולוים מקדישים לעולם וגואלין לעולם. בין לפני היובל לעולם. בין לאחר היובל:

Mishnah Arachin 8:1: If one consecrated his field at a time when the [law of the] Jubilee was no longer observed, they say to him: “You open [the bidding]!” because the owner must give an added fifth, whereas others do not give an additional fifth. It happened that one consecrated his field because it was bad. They said to him: “You open the bidding.” He said: “I will acquire it for an issar.” Rabbi Yose said: he did not say that, but rather [he said] “for an egg,” because consecrated objects may be redeemed by either money or money's equivalent. He [the Temple treasurer] said to him: It’s yours. It turns out he lost an issar and the field was his again.

המקדיש את שדהו בשעה שאינה יובל. אומרים לו פתח אתה ראשון. שהבעלים נותנים חומש. וכל אדם אינו נותן חומש. מעשה באחד שהקדיש את שדהו מפני רעתה. אמרו לו פתח אתה ראשון. אמר הרי היא שלי באיסר. אמר רבי יוסי לא אמר זה אלא בכביצה. שההקרש נפדה בכסף ובשוה כסף. אמר לו הגיעתך. נמצא מפסיד איסר ושדהו לפניו: