|
If a man sent out something burning through a deaf mute, an idiot, or a
minor [and damage resulted] He would be exempt from the judgments of
man, but liable in accordance with the judgments of Heaven. But if he
sent [it] through a normal person, the normal person would be liable. If
one person [first] supplies the fire and another the wood, he who
supplies the wood would be liable. Where, [on the other hand], the first
supplies the wood and the second the fire, he who supplies the fire
would be liable. But where another person came along and fanned the
flame, the one who fanned it would be liable. If it was the wind that
fanned it, all would be exempt. If he allowed fire to escape and it burnt wood, stones or [even] earth, he would be liable, as it says: if fire break out and catch in thorns so that the stacks of corn, or the standing corn, or the field be consumed therewith: He that kindled the fire shall surely make restitution. If it crossed a fence four cubits high or a public road or a Canal, there would be no liability. If a man kindles a fire on his own [premises], up to what distance can the fire pass on [before he becomes free of liability]? R. Eleazar b. Azariah says: it has to be regarded as being in the centre of an area requiring a Kor of seed. R. Eliezer says: [a distance of] sixteen cubits [suffices], equal to [the width of] a road in a public thoroughfare. R. Akiba says fifty cubits. R. Simeon says: [Scripture says] He who kindled the fire should make restitution, [which shows that] all depends upon the fire. |
קמא 6.4 השולח את הבעירה ביד חירש שוטה וקטן-- פטור מדיני אדם, וחייב בדיני שמיים; שלחה ביד הפיקח, הפיקח חייב׃ אחד מביא את האור, ואחד מביא את העצים-- המביא את העצים חייב; אחד הביא את העצים, ואחד הביא את האור-- המביא את האור חייב׃ בא אחר וליבה, המלבה חייב; ליבתו הרוח, הרי כולן פטורין׃ השולח את הבעירה, ואכלה עצים או אבנים או עפר-- חייב, שנאמר ''כי תצא אש ומצאה קוצים, ונאכל גדיש, או הקמה'' (שמות כב,ה) ׃ עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות, או דרך הרבים, או נהר-- פטור׃ המדליק בתוך שלו, עד כמה תעבור הדליקה׃ רבי אלעזר בן עזריה אומר, רואין אותה כאילו היא באמצע בית כור; רבי אליעזר אומר, שש עשרה אמה, כדרך הרבים; רבי עקיבה אומר, חמישים אמה׃ רבי שמעון אומר, ''שלם ישלם, המבעיר את הבעירה'' (שמות כב,ה) , הכול לפי הדליקה |
| If a man sets fire to a stack of corn in which there happen to be articles and these are burnt, R. Judah says that payment should be made for all that was therein, whereas the Sages say that no payment should be made except for a stack of wheat or for a stack of barley. [Where fire was set to a barn to which] a goat had been fastened and near which was a slave [loose] and all were burnt with the barn, there would be liability. If, however, the slave had been chained to it, and the goat was loose near by it, and all were burnt with it, there would be exemption. The Sages, however, agree with R. Judah in the case of one who set fire to a castle that the payment should be for all that was kept therein, as it is surely the custom of men to keep [valuables] in [their] homes. |
קמא 6.5 המדליק את הגדיש, והיו בו כלים-- רבי יהודה אומר, ישלם כל מה שבתוכו; וחכמים אומרים, אינו משלם אלא גדיש של חיטים או גדיש של שעורים׃ היה גדי כפות לו, ועבד סמוך לו, ונשרף עימו-- חייב; עבד כפות לו, וגדי סמוך לו, ונשרף עימו-- פטור׃ מודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה, שהוא משלם כל מה שבתוכה, שכן דרך בני אדם להניח בבתים |
Click here for the hebrew/english of Perek 6 from emishna.com
To subscribe
click here
To unsubscribe,
click here
To view our archived/previous mesechtos
click here
To learn about our program for Kitzur Shulchan Aruch Yomi
click here