Demai 1:3: One who buys for seed or for domestic animals, flour for skins, oil for lighting, or oil for utensil grease; [these are] exempt from Demai. [Areas located] from K’ziv and beyond are exempt from Demai. The Challah [dough that must be set aside for the priest] of an Am HaAretz, and a mixture of regular produce with Terumah [produce consecrated for priestly consumption], and that which was bought with money of the second tithe, and the remnant of the meal offering, are exempt from Demai. Fragrant oil is obligated by the school of Shammai, and the school of Hillel exempts.

הלוקח לזרע ולבהמה קמח לעורות שמן לנר שמן לסוך בו את הכלים פטור מן הדמאי. מכזיב ולהלן פטור מן הדמאי חלת עם הארץ והמדומע והלקוח בכסף מעשר שני ושירי המנחות פטורין מן הדמאי. שמן ערב בית שמאי מחייבין. ובית הלל פוטרין:

Demai 1:4: Demai may be used to make an Eruv for shared courtyards and alleyways, and we bless on it [before eating], and invite on it [others to the blessings after the meal], and tithes may be separated from it while naked, and at twilight [as Shabbat comes in]. If one separated the second tithe before the first, this doesn’t matter. Oil with which a weaver anoints his fingers is obligated in Demai, and that which the comber puts in wool is exempt from Demai.

הדמאי מערבין בו ומשתתפין בו. ומברכים עליו. ומזמנין עליו. ומפרישין אותו ערום. בין השמשות. הא אם הקדים מעשר שני לראשון אין בכך כלום. שמן שהגרדי סך באצבעותיו חייב בדמאי. ושהסורק נותן בצמר פטור מן הדמאי: