Mishnah Meilah 2:9: The kometz [threefingerfull of a meal offering that was placed on the altar], the frankincense, the ketoret [incense], the meal offering of the priests, and the anointed priest [the high priest] or the libation meal offering are subject to meilah once they've been sanctified. Once they have been sanctified in a [service] vessel, they become susceptible to becoming ineligible [if touched] by a tevul yom, a mechusar kippurim and through linah, and one is liable for notar [leaving it past its appropriate time] or tamei, but they are not subject to pigul. This is the rule, anything [which is currently forbidden, but] whose prohibition will under certain conditions will eventually pass and become permissible, one is not liable for pigul, notar and tamei until that which renders it permissible occurs. Anything whose prohibition will not eventually pass and make it permissible, as soon as it was sanctified in a [service] vessel, one is liable for notar and tamei, but they are not subject to pigul.

הקומץ והלבונה והקטורת. ומנחות כהנים. ומנחת כהן משיח. ומנחת נסכין. מועלין בהן משהוקדשו. קדשו בכלי הוכשרו ליפסל בטבול יום. ובמחוסר כפורים ובלינה. וחייבין עליהן משום נותר ומשום טמא. ופיגול אין בהן. זה הכלל כל שיש לו מתירין אין חייבים עליו משום פיגול נותר וטמא. עד שיקרבו מתיריו. וכל שאין לו מתירין. כיון שקדש בכלי חייבין עליו משום נותר. ומשום טמא. ופגול אין בו:

Mishnah Meilah 3:1: The offspring of a chatat and the temurah [substitute] of a chatat and a chatat whose owner has died, must be left to die. If a year has passed or was lost or found with a blemish, if the owners has already atoned [with another offering] , it must be left to die and it cannot make a temurah [substitute], one cannot obtain benefit from it, but one is not liable for meilah. If the owners have not atoned, it must be left to graze until it develops a blemish and then it is sold and its money is used to buy another [chatat] offering, and it can make a temurah and it is subject to meilah.

ולד חטאת. ותמורת חטאת. וחטאת שמתו בעליה. ימותו. שעברה שנתה. ושאבדה. ושנמצאת בעלת מום. אם משכיפרו הבעלים. תמות. ואינה עושה תמורה. ולא נהנים ולא מועלין. ואם עד שלא כיפרו הבעלים. תרעה עד שתסתאב ותמכר. ויביא בדמיה אחרת. ועושה תמורה ומועלים בה: