He who is forbidden by vow to benefit from his neighbour may neither lend to him nor borrow from him nor advance him or receive from him a loan. He may neither sell to nor purchase from him. 
If one says to another, `lend me your cow, to which the other replies, `it is not free`; whereupon he exclaims, Konam, if I ever plough my field with it`, if he generally ploughed himself, he is forbidden, but others are permitted. But if he did not generally plough himself, he and all men are forbidden.

 נדרים 4.6
המודר הניה מחברו-- לא ישאילנו ולא ישאל ממנו, לא ילוונו ולא ילווה ממנו, ולא ימכור לו ולא ייקח ממנו׃ אמר לו, השאילני פרתך, אמר לו, אינה פנויה, אמר קונם שדי שאיני חורש בה לעולם-- אם היה דרכו לחרוש, הוא אסור וכל אדם מותרין; ואם אין דרכו לחרוש, הוא וכל אדם אסורין

If one is forbidden by vow to benefit aught from his neighbour, and he has naught to eat, he [the maddir] can go to the shopkeeper and say, so-and-so is forbidden by vow to benefit aught from me, and I do not know what to do`. The shopkeeper may then supply him, and come and receive payment from him [the maddir]. If he had his [the muddar`s] house to build, or his fence to erect, or his field to reap, he [the maddir] may go to labourers, and say, `so-and-so is forbidden by vow to benefit aught from me, and I do not know what to do.` there upon they work for him [the muddar] and come and receive wages from him [the maddir].

נדרים 4.7
המודר הניה מחברו, ואין לו מה יאכל-- הולך אצל החנווני ואומר, איש פלוני מודר ממני הניה ואיני יודע מה אעשה; והוא נותן לו, ובא ונוטל מזה׃ היה ביתו לבנות, גדרו לגדור, שדהו לקצור-- הולך אצל הפועלים ואומר, איש פלוני מודר ממני הניה ואיני יודע מה אעשה; והן עושין עימו, ובאין ונוטלין שכרן מזה