|
The following are stoned: He who commits incest with his mother, his
father`s wife, or his daughter-in-law; He who sexually abuses a male or
beast; a woman who commits bestiality with a beast; a blasphemer; an
idolater; He who gives of his seed to Molech; a necromancer or a wizard;
one who desecrates the Sabbath; He who curses his father or mother; He
who commits adultery with a betrothed maiden; He who incites
[individuals to idolatry]; He who seduces [a whole town to idolatry]; a
sorcerer; and a wayward and rebellious son. One who [unwittingly] commits incest with his mother incurs a penalty in respect of her both as his mother and as his father`s wife. R. Judah said: He is liable in respect of her as his mother only. One who commits incest with his father`s wife incurs a penalty in respect of her both as his father`s wife, and as a married woman. [He is guilty in respect of the former] both during his father`s lifetime and after his death, whether she was widowed from erusin or from nesu`in. He who commits incest with his daughter-in-law incurs a penalty in respect of her both as his daughter-in-law and as a married woman. [He is guilty in respect of the former] both during his son`s lifetime and after his death, whether she was widowed from erusin or from nesu`in. He who commits sodomy with a male or a beast, and a woman that commits bestiality are stoned. If the man has sinned, wherein has the animal offended? But because man was enticed to sin thereby, Scripture ordered that it should be stoned. Another reason is that the animal should not pass through the streets, whilst people say, this is the animal on account of which so and so was stoned. |
סנהדרין 7.4 אלו הן הנסקלין-- הבא על האם, ועל אשת אב, ועל הכלה, והבא על הזכור, ועל הבהמה, והאישה המביאה את הבהמה, המגדף, והעובד עבודה זרה, והנותן מזרעו למולך, ובעל אוב, ויידעוני, והמחלל את השבת, והמקלל אביו ואימו, והבא על נערה מאורסה, המסית, והמדיח, והמכשף, ובן סורר ומורה׃ הבא על האם-- חייב עליה משום האם, ומשום אשת אב; רבי יהודה אומר, אינו חייב אלא משום האם בלבד׃ הבא על אשת אב-- חייב עליה משום אשת אב, ומשום אשת איש׃ בין בחיי אביו ובין לאחר מיתת אביו, בין מן האירוסין ובין מן הנישואין׃ הבא על כלתו-- חייב עליה משום כלתו, ומשום אשת איש׃ בין בחיי בנו ובין לאחר מיתת בנו, בין מן האירוסין ובין מן הנישואין׃ הבא על הזכור, ועל הבהמה, והאישה המביאה את הבהמה׃ אם אדם חטא, בהמה מה חטאת-- אלא לפי שבאת לאדם תקלה על ידיה, לפיכך אמר הכתוב תיסקל; דבר אחר, שלא תהא הבהמה עוברת בשוק, ויאמרו זו היא שנסקל איש פלוני על ידיה |
| The blasphemer is punished only if he utters [the divine] name. R. Joshua b. Karha said: the whole day [of the trial] the witnesses are examined by means of a substitute for the Divine Name, thus, `may Jose smite Jose.` when the trial was finished, the accused was not executed on this evidence, but all persons were removed [from court], and the chief witness was told, `state literally what you heard. Thereupon he did so, [using the Divine Name]. The judges then arose and rent their garments, which rent was not to be resewn. The second witness stated; I too have heard thus` [but not uttering the Divine Name], and the third says: `I too heard thus`. |
סנהדרין 7.5 המגדף אינו חייב, עד שיפרש את השם׃ אמר רבי יהושוע בן קורחה, בכל יום ויום דנים את העדים בכינוי יכה יוסי את יוסי׃ נגמר הדין, לא היו הורגין בכינוי, אלא מוציאין את כל האדם לחוץ, ושואלין את הגדול שבהם ואומרין לו אמור מה ששמעת בפירוש; והוא אומר, והדיינין עומדין על רגליהם וקורעין ולא מאחין׃ והשני אומר אף אני כמוהו, והשלישי אומר אף אני כמוהו |
To subscribe
click here
To unsubscribe,
click here
To view our archived/previous mesechtos
click here
To learn about our program for Kitzur Shulchan Aruch Yomi
click here